תכנית לקידום חדשנות צמיחת ענף ההייטק | חוק ההסדרים 2021
///תקציב וחוק ההסדרים | 2021במטרה לעודד את פעילות ענף ההייטק, משרד האוצר מציע תכנית להקלה רגולטורית, הגברת נגישות חברות ההייטק למקורות מימון וגיוון והכשרה של כוח אדם. נייר זה יעסוק בהטבות המס המופיעות בסעיף 1 של הפרק.
המשרד מציע הקלות רבות לחברות בשלבי חיים שונים, החל מסטראט-אפים ועד לרכישת חברות על ידי חברות הייטק בוגרות, ביניהן הטבות מס לחברות/יחידים על מימון אשראי והשקעות, כך שסכומי המיסים שעובדים ומשקיעים בעלי מניות בחברות הייטק ישלמו ילכו ויקטנו. לצעדים אלו עלולות להיות משמעויות שליליות על פערי ההכנסות והפערים החברתיים ועל תשלו מס הוגן. עם זאת, חסרים בתכנית נתונים הכרחיים להבנת הרקע והשלכותיה שלה, החל מההיצע החסר של מקורות השקעה בהייטק הישראלי ועד לאמדן גובה הטבות המס המוצעות והשפעתו על הכנסות המדינה. לכן, יש לפצל את סעיף הטבות המס מחוק ההסדרים למסלול חקיקה רגיל כדי שניתן יהיה לבחון את נחיצותו על בסיס הנתונים ולאור האיזון המתבקש של האינטרס הציבורי בין צמיחתו של מגזר ההייטק לבין צמצום אי השוויון וגביית מס הוגן.
עיקרי ההצעה בטיוטת חוק ההסדרים
הרפורמה מתייחסת לשלל צעדים מיסויים לקידום תעשיית ההייטק. זאת, בנוסף לצעדים רבים אחרים שהממשלה כבר נוקטת בשנים האחרונות כמו מיסוי מועדף של השקעות בחברות הייטק (מיסוי לפי חוק האנג’לים), מענקים וסובסידיות לחברות בתעשיית ההייטק (מענקי מדען ראשי/ הרשות לחדשנות) ועוד.
למעשה, מזה שנים בעלי המניות וחברות ההייטק עצמן זוכים להטבות מס רבות. חלק ניכר מחברות ההייטק משלמות כבר היום מס חברות בשיעור 16%, לעומת 23% שהוא שיעור המס הכללי במשק. בעלי מניות בחברת הייטק משלמים מס דיבדנדים בשיעור מופחת של 20%, במקום 25%-30% לבעלי מניות בחברות בכל סקטור אחר זולת ההייטק. ההגדרות בחוק האנג’לים כוללניות ורחבות, ולמעשה כל חברה שעוסקת בתחום תוכנה/חומרה או במחקר ופיתוח היא חברה “יצרנית” לפי החוק ולכן זוכה למיסוי מועדף. חברות בתעשיית ההיטק גם מקבלות מענקים וסובסידיות מהמדען ראשי, מהרשות לחדשנות ומגופים אחרים.
ההצעה המופיעה בחוק ההסדרים כוללת מספר שינויים מהמצב כיום. בהסדרים הקיימים של החוק יש שני מסלולים דרכם אנשים פרטיים יכולים להשקיע בחברות ההייטק ולקבל הקלת מס משמעותית בצורת הוצאה מוכרת:
- המשקיע יכול לנכות את השקעתו כהוצאה מוכרת;
- בעוד משקיעים בחברות שאינן הייטק יכולים לנכות את הוצאות ההשקעה (מחיר הרכישה של המניות) רק מול הכנסות שנובעות ממכירת מניות או הכנסות הון אחרות – שעליהן חל מס בשיעור 25%, את הוצאות ההשקעה בחברות הייטק אפשר לנכות מול הכנסה מעבודה (מס שולי של 48%). סכום ההשקעה ניתן לניכוי מול הכנסות שוטפות במשך 3 שנים ממועד ההשקעה.
המשקיע מקבל אפוא הטבת מס כפולה: הכרה בהוצאה ושיעורי מס מוטבים – 25% במקום מה שיכול להגיע ל-48%.
השינויים המוצעים ברפורמה
- החוק יגביל מעתה את ההשקעה הבודדת עליה ניתן לנכות הוצאה ל-3.5 מיליון שקל לחברה, אך ניתן להשקיע במספר חברות או מספר פעמים באותה החברה, ולכן אין הגבלה בפועל של הסכום אותו ניתן להשקיע ולנכות.
- ניתן יהיה להשקיע גם באופציות ולא רק במניות. שינוי זה עשוי להתברר כדרמטי משום שהוא עלול לחול על כלל עובדי ההייטק המקבלים אופציות מהמעסיקים: לא רק שהעובדים ישלמו בעבור האופציות מחירים מופחתים, האופציות הללו גם יזכו אותם בהטבת מס משמעותית, כמו שתואר לעיל. תוספת זו חוטאת למטרת הרפורמה להגדיל את כספי ההשקעה בחברות ההייטק, כיוון שלמעשה היא מיטיבה עם בעלי כספים שמלתכחילה מושקעים בחברות אלו.
- הוספת אפשרות של “שחלוף מניות”, אשר מקנה הטבה נוספת למשקיע הפרטי בכך שהוא מאפשר דחיית תשלום מיסים על רווחים שנובעים ממכירת מניות שבידו, לרבות מניות שנבעו ממימוש אופציות עובדים בהייטק. זאת, אם ביצע השקעה בחברת הייטק, בתקופה של שנה ממועד מכירת המניות. כלומר, על כפל ההטבות שכבר הוזכר נוספת הטבה של דחיית אירוע המס שנוצר בגין מכירת המניות. זוהי הטבה בעייתית במיוחד, כי אין עליה הגבלת סכום או זמן, ולמעשה לאור הרפורמה המשקיע יוכל לחזור על פעולת המכירה וההשקעה שוב ושוב ובשום שלב לא יחויב במס על הגדלת הערך של השקעתו. העוגה שלו תוכל להמשיך לגדול עד אינסוף, מבלי שחלק הוגן מערכה ימוסה ויעבור לקופת המדינה. משמעות נוספת של תוספת זו היא הפסד הכנסות מסים של המדינה.
- הטבה נוספת היא מתן פטור ממס לבנקים זרים על רווחים מריבית על הלוואות לחברות הייטק שמוכרות לצרכי מס, בכפוף למספר תנאים. כלומר, בניגוד לבנקים המקומיים, שמשלמים גם מס הכנסה וגם מע”מ על ההלוואות שהם נותנים בישראל, הבנקים הזרים לא ישלמו שום מס. בהנחה שהתחרות על מימון ההייטק תוביל להורדת הריביות בסקטור זה, יופלו גם הסקטורים העסקיים אחרים, שימשיכו לשלם ריביות גבוהות.
סיכום
הרצון לעודד את מגזר ההייטק כקטר הצמיחה של המשק הינו מובן. אולם הטבות מס, בוודאי כאלו הניתנות למי שרשמו הכנסות גבוהות במיוחד, צריכות להיעשות בצורה מדודה ובשום שכל. החלטות מסוג זה צריכות להתבסס על מסד נתונים אמין ועדכני, אך זה אינו זמין בטיוטה שפורסמה להערות הציבור. בטיוטה חסרים נתונים הכרחיים להבנת הרקע והשלכות הצעת האוצר, החל מההיצע החסר של מקורות השקעה בהייטק הישראלי ועד לאמדן גובה הטבות המס המוצעות והשפעתו על הכנסות המדינה. נתונים אלו חיוניים
על אחת כמה וכמה כאשר לצעדים אלו עלולות להיות משמעויות שליליות על פערי ההכנסות והפערים החברתיים ועל תשלום מס הוגן. לכן, יש לפצל את סעיף הטבות המס מחוק ההסדרים למסלול חקיקה רגיל כדי שניתן יהיה לבחון את נחיצותו על בסיס הנתונים ולאור האיזון המתבקש של האינטרס הציבורי בין צמיחתו של מגזר ההייטק לבין צמצום אי השיוויון וגביית מס הוגן.