שיפור ההון האנושי בישראל | חוק ההסדרים 2021

הפרק המתייחס לשיפור ההון האנושי בישראל מורכב מכמה חלקים, העיקריים שבהם הם קביעת יעדי שיעורי תעסוקה לפי מגזר ומגדר, שינוי מבנה ההכשרה המקצועית וטיוב נתוני תעסוקה. נייר עמדה זה מתייחס לסעיף 7 בפרק, העוסק בהכשרה המקצועית. מוצע להכניס את התיקונים המוצעים להלן או להוציא את הנושא מחוק ההסדרים לשם העברתה לדיון מקצועי רחב, ורק אחריו לקבל החלטה. 

עיקרי ההצעה

שנים ארוכות הזניחו ממשלות ישראל את תחום ההכשרה המקצועית וגרמו לנזקים קשה לציבור ולכלכלה בישראל. משמח לראות כי לפחות ההכשרה המקצועית החלה לקבל את המעמד הראוי לה במדרג החשיבות של המדיניות הכלכלית. בהתאם, מהטיוטה עולה כי משרד האוצר מבקש לקדם את שינוי מהותי במבנה ההכשרות והערכתן:

• סעיף 7ז’ בטיוטה קובע כי הממשלה תכיר רק בהכשרות שיבוצעו במוסדות שיעמדו במספר קריטריונים: תשואה מינימלית, שיעור מקבלי תעודה ושיעורי השמה.

• סעיף 7ב׳2 קובע כי הממשלה תממן הכשרות שעומדות בממוצע תשואה מינימלית או שהשכר ההתחלתי של בוגריה עומד על לפחות 20% מעל שכר המינימום.

• סעיף 7י׳ קובע כי על האגף להכשרה מקצועית לפעול עם המגזר העסקי באופן ש״ישלב ויעודד״ את האחרון לקחת חלק בקביעת תכנית ההכשרות ובהכשרה מעשית בתשלום.

• סעיף 7ט׳ קובע כי 75% מתכני ההכשרות המקצועיות יקבעו על ידי האגף להכשרה מקצועית.

סעיפים רבים בהצעה קובעים כי אגף תקציבים יהיה מעורב בשורה של נושאים מקצועיים, כגון קביעת הקריטריונים להכרה במוסד להכשרה מקצועית (בהסכמת האגף), החלטה על גובה מימון ההכשרה (שובר) למובטל/ת (בהסכמת האגף), ראש אגף התקציבים יהיה מעורב בוועדה לפישוט נהלי ההכרה בהכשרה הבירוקרטיה של ההכשרות המקצועיות ועוד.

תיקונים נדרשים

שינוי מהותי במבנה מערך ההכשרה המקצועית חיוני ונדרש, אך הוא חייב להיעשות בשותפות מלאה של המשרדים הרלבנטיים מראשיתו של שלב התכנון. שכן, הפרטים הקטנים של ההכשרות המקצועיות שהם אלו שיקבעו בסופו של דבר את התמונה הגדולה של הצלחת או כישלון המהלך. 

להלן כמה דוגמאות לפרטים שיש לתקן בהצעה, המבוססים על הידע שאגמנו בשותפות המקפצה – המטה להשקעה במקצועות המחר, בה חברים 45 ארגונים עסקיים וחברתיים, והיא המקדמת רפורמה בתחום ההכשרות המקצועיות מזה שלוש שנים:

• התנאים המוצעים ייצרו תמריצים לא נכונים למוסדות ההכשרה, שיביאו את המוסדות להשקעה בהכשרות יקרות בלבד (כדי לעמוד בקריטריון התשואה); דחיפה לתעודות (קריטריון הדיפלום); והשמה בכל מחיר גם אם היא לא איכותית (קריטריון ההשמה). יש לקבוע כמדד למימון מוסדות ההכשרות את ה-ROI: התשואה על ההכשרות למול עלותן.

• מדידה לפי מקצועות או קורסים היא שגויה כיוון שאלו מבוצעים במספר רב של מוסדות, ולכן הממוצע של תוצאות ההכשרה אינו מעיד על איכותה. מן הסתם, קורסים שונים מבוצעים באיכות שונה במוסדות שונים. 

• קביעת תנאי המימון החליפי שהשכר ההתחלתי של בוגרי ההכשרה עומד על לפחות 20% מעל שכר המינימום הוא בעייתי גם כן. רבות מההכשרות מאפשרות לבוגריהן עבודה התחלתית בגובה של שכר מינימום, אך בהמשך הדרך מייצרות להם אופק תעסוקתי שמאפשר שדרוג השכר. בתחום ההכשרות, התועלת נמדדת בטווח הבינוני והארוך ולא בטווח הקצר, ולכן הקריטריון עלול למנוע תמיכה בהכשרות המיועדות למי שמתקשה למצוא תעסוקה, ועבורה או עבורו גם משרה בשכר מינימום היא בעלת ערך רב כשער כניסה לעולם העבודה. הצעה זו גם מתעלמת מכך שבמקצועות רבים ישנו אופק התקדמות משמעותי, גם אם השכר הראשוני נמוך.

• ההצעה כפי שהיא מנוסחת כרגע אינה נותנת מענה לשילובם של עסקים קטנים ובינוניים בקביעת תכנית ההכשרה המקצועית. אלו גם אינם יכולים למצוא מענה להכשרה המעשית בתשלום, שכן זו דורשת מהם התחייבויות והשקעת תשומות שאין באפשרותם לתת.

• תכני ההכשרות צריכים להיקבע על ידי מוסדות ההכשרה, בשיתוף המעסיקים. באגף להכשרה מקצועית נעשית כבר עבודה בכיוון הזה (תוכנית ״הרמזור״) וראוי לתת לדרג המקצועי באגף להשלימה.

מכיוון וכבר היום נעשית עבודת מטה מקיפה במשרד הכלכלה על השינויים הנדרשים בהכשרה המקצועית, יש לתקן את ההצעה לרפורמה בהכשרות המקצועיות בהתייעצות עם גורמי המקצוע ולא לקבוע מראש את כל הפרטים ללא בדיקה וליבון כלל הסעיפים. ככל שאין מספיק זמן לעשות זאת בלוח הזמנים הנוכחי, ניתן להוציא את נושא ההכשרה המקצועית מחוק ההסדרים ולהעבירו לדיון מקצועי רחב.

בברכה,

טלי ניר, עו״ד | מנכ”לית 121 – מנוע לשינוי חברתי