שוק התעסוקה - איך ומתי נחזור לשגרה? | נייר עמדה | 11.07.2021
///חברה וכלכלהמתי נחזור לשגרה?
ארגון ה-OECD פרסם דו”ח תעסוקה חדש ובו תחזיות והצעות מדיניות. חוקרי הארגון חוזים כי למרות מבצעי החיסונים הנרחבים במדינות המערב, ייקח לשוק התעסוקה זמן רב להתאושש. זאת, מכיוון שהנפגעים העיקריים מהמשבר הגדול הם אוכלוסיות חלשות ממילא, שהפערים בינן לבין האוכלוסיות האמידות יותר רק התגברו בשנה שעברה; שסבלו מיותר משרות שנעלמו; ושיתקשו לחזור לשוק התעסוקה.
על פי התחזית שמפורסמת בדו”ח, מדינת ישראל תהיה האחרונה מבין כל מדינות ה-OECD שתחזור לשיעורי התעסוקה שהיו בה ערב משבר הקורונה, בסוף שנת 2019. בעוד חלק מהמדינות, כמו אוסטרליה ויפן, כבר חזרו לשיעורי התעסוקה הרגילים, ואחרות כמו שבדיה ואוסטריה עתידות לעשות זאת השנה, ישראל עתידה לחזור לשיעורי התעסוקה שלה טרם המשבר רק בתחילת שנת 2025, בעוד ארבע שנים. נראה שהתחזית הקשה מגיעה עקב הפגיעה המשמעותית שנגרמה בישראל לשיעורי התעסוקה של האוכלוסיות החלשות והפגיעות ביותר – זו הערבית וזו החרדית, ששיעורי התעסוקה בהן ירדו בצורה חדה עוד יותר מאשר אצל כלל האוכלוסייה. גורם נוסף לתחזית הקשה הוא הכישלון של הממשלה הקודמת בהרחבה והפעלה של מערכי הכשרות תעסוקתיות נרחבים.
מה צריך לעשות?
חוקרי הארגון מציינים שתי סכנות עיקריות בתקופה הזו שעלולות להחריף את המצב: האחת, שמובטלים שיישארו בלי עבודה ייכנסו למצב של “אבטלה כרונית”. השנייה, שהפגיעה הכלכלית באוכלוסיות המוחלשות תחריף את מצבן, תעמיק אי-שוויון ומתחים ותרחיק עוד יותר את החזרה לשגרה.
כדי ששני אלה לא יקרו ושההחלמה מהמשבר תהיה מהירה, ממליצים חוקרי הארגון על שלושה צעדים:
– השקעה כספית ממשלתית משמעותית ונרחבת במשק, שתיצור משרות נוספות
– הרחבה והפעלה של מערכי הכשרות תעסוקתיות נרחבים
– הרחבת רשת הביטחון החברתית כך שתכלול אוכלוסיות ומצבי חיים שעד היום לא היו חלק ממנה
מחבר הנייר: אביעד הומינר-רוזנבלום | מנהל מדיניות וחוקר בקרן ברל כצנלסון