עריכת דיונים משפטיים באמצעות היוועדות חזותית | חוק ההסדרים 2021

הרפורמה המוצעת מבקשת לשנות את סדר הדין הפלילי ולהגמיש את חובת נוכחותו הפיזית של עציר או אסיר בבית המשפט. במסגרתה, מאושר שימוש באמצעים טכנולוגיים המכונים “היוועדות חזותית”, בהם שומעים ורואים את הצדדים ממקומות שונים, כחלופה לדיון הפרונטלי. 

מטרת הרפורמה היא חיסכון תקציבי המוערך בכ-15 עד 25 מיליון ש”ח בשנה. מהלכים דומים שנידונו והוחלו במספר מדינות, ביניהן בריטניה וקנדה, העלו התנגדויות לאור המשמעות הקרדינלית שישנה לנוכחותו הבלתי-אמצעית של הנאשם בהליך, העומדת במדינות אלו כזכות יסוד. כלומר, הרפורמה המוצעת עתה בטיוטת חוק ההסדרים מעמידה שיקולים כלכליים כאינטרס ציבורי למול שמירה על זכויות אדם.

העברת רפורמה בעלת פוטנציאל לפגיעה בזכויות אדם דרך חוק ההסדרים – כלומר בהליך מזורז שמאפשר דיון מצומצם בלבד – מעלה קשיים. זאת, בייחוד לאור ניסיונות עבר שלא צלחו לאישור מהלך דומה בכנסות קודמות בהליך חקיקה רגיל, ולאור ההישענות על ההסדרים המיוחדים שנוצרו בתקופת משבר הקורונה כגושפנקא לאשרור מהיר של רפורמה מורכבת. חקיקה הנוגעת לזכויות האדם מחייבת דיון פרלמנטרי נרחב והליך חקיקה מלא שישקף איזונים ובלמים נדרשים והעברת כלל המידע והשיקולים הרלוונטיים למחוקקים. לכן, על הרפורמה לעבור בהליך חקיקה רגיל ולא בחוק ההסדרים.

עיקרי הצעת החוק

1. ההיוועדות החזותית תתקיים במקרים בהם הנאשם הינו בגיר, מיוצג על ידי עו”ד, בכפוף להסכמתו, להסכמת התביעה ולהסכמת בית המשפט.
2. הליכים המוחרגים מההצעה: דיון ראשון בפני שופט לפני כתב אישום, בירור אשמה, הודאה בעובדות, הצגת הסדר טיעון, השמעת טענות לעונש ומתן גזר הדין. 
3. במהלך הדיון, לפניו ואחריו תתאפשר שיחה חסויה בין הנאשם לעוה”ד באמצעות טלפון.
4. ההסדר ילווה במחקר לבחינת יעילותו ומוטלת חובת דיווח שנתית בעניין מימושו לוועדה.
5. ההסדר יוחל כהוראת שעה לשנתיים, עם אפשרות הארכה לשנתיים נוספות.

ניתוח הבעיה וחשיבות הדיון המושכל בהליך חקיקה רגיל

פוטנציאל הפגיעה בזכויות אדם

• במהותו, טומן ההליך הפלילי חשש לפגיעה בלתי-מידתית בזכויות אדם ולפיכך בעל מטרייה משפטית המבקשת לצמצם את פוטנציאל הפגיעה בנאשם.
• נוכחות פרונטלית מאפשרת התרשמות בלתי-אמצעית מהנאשם; התעמתותו עם התביעה והעדים; אמון בין הנאשם לבא-כוחו והעברת מידע לשם הגנה מיטבית ומשפט-אמת. 
• תיווך טכנולוגי של ההליך עלול ליצור פער נוסף באוכלוסיית הנאשמים המוחלשת ממילא. זאת, בשל פערי-ידע משפטיים או הבנה מוטעית של המסרים וההחלטות העובדתיות והמשפטיות בדיון. לכן, ההצעה כפי שהיא בשלב זה עלולה להקשות על העציר או האסיר להתגונן מפני התביעה. 
• אישור הנאשמים להיוועדות אינו משקף בהכרח “אישור מדעת”.

הקושי במחסור בדיון פרלמנטרי עדכני

• דברי ההסבר לרפורמה כחלק מחוק ההסדרים נשענים על ניסיון הפיילוט בשנים 2010-2007 ועל החלת הוראת השעה בתקופת הקורונה (שימוש בהיוועדות חזותית בשל המגפה).
• הפיילוט האמור עסק בבקשות להארכת מעצר ושחרור בערבות בלבד, ולכן אין להשען עליו כבסיס לאישור רפורמה הנרחבת מכך משמעותית.
• מהפיילוט עלו שאלות מהותיות בעניין יעילותו, פגיעתו בהפרדת הרשויות והתאמתו הגיאוגרפית, אך בשום שלב לא התקיים דיון פרלמנטרי משמעותי במסקנות: ב-2010 הוארך הפיילוט בפעם האחרונה למספר חודשים נוספים, לאחר דיון חטוף בוועדת החוקה, חוק ומשפט שהתקיים בדוחק זמנים, כשבוע בלבד לפני שתמה ההוראה; ב-2016 וב-2018 הגישו חה”כ דוד אמסלם ויואב קיש, בהתאמה, הצעות חוק למיסוד הרפורמה בחקיקה ראשית. הצעות אלו אושרו בקריאה טרומית, אך לא נקבעה ועדה מטפלת.
• בדיון להארכת הוראת השעה בקורונה סירבה הנהלת ביהמ”ש להודות מפורשות שהמערכות הטכנולוגיות החדישות, שהשתכללו מ-2010, ראויות כחלופה להליך הפרונטלי. 
• הדיונים בוועדת החוקה, חוק ומשפט בעניין הוראת השעה לקורונה עסקו בשאלת האינטרס הציבורי לבריאות הציבור כנגד שמירת זכויות האסירים ושמירת ההליך ההוגן ומשפט צדק. לכן דיונים אלה אינם רלוונטיים כלל להצעה, בה מה שעומד מול הזכויות הללו הוא אינטרס כלכלי. 
• אפילו הוראת השעה לקורונה הנזכרת, שכאמור עסקה באינטרס ציבורי לבריאות, שנמצא בקונצנזוס יחסית לעומת שאלת האינטרס הכלכלי, זכתה לביקורת מצד ח”כים מהאופוזיציה והקואליציה.

כיוון שעיקר ההוצאה בתחום היא עלות ההסעות, אפשר לשמר את ההליך הפרונטלי ועדיין לצמצם משמעותית את ההוצאה הנלווית בעזרת פתרונות אחרים, כמו הקמת מערכת בתי משפט בסמיכות לבתי הסוהר הגדולים. למרות זאת, ככל הידוע, חלופות אלה לא נדונו.

סיכום והמלצות

הן נורמטיבית והן מקצועית, ראוי להעביר את החקיקה בהליך מלא ומפורט שישקלל את כלל החלופות והסיכונים. אולם, על אף פוטנציאל “הנפץ החוקתי”, מאז 2008 לא התקיים דיון עדכני ומקיף בסוגיה, חרף הממצאים הקיימים מהפיילוט ומהקורונה, ולא נידונו חלופות נוספות. ההישענות על מצב החירום בקורונה נראה כניסיון ל”מחטף לילי” להכנסת רפורמה נרחבת ושנויה במחלוקת דרך חוק ההסדרים, למרות שנאמר מפורשות שאת הוראת השעה שניתנה בנושא בגין הקורונה יש להשאיר לימי קורונה. 

יש לדון בחוק במסגרת הליך חקיקה רגיל המאפשר דיון נרחב ומושכל של הדרג הפוליטי. דיון זה אינו מתאפשר במסגרת חוק ההסדרים החותר להליך מזורז.