מכתב פתוח ליו"ר הכנסת, ח"כ מיקי לוי

לכבוד יו”ר הכנסת                                                                                                                      8.8.2021

ח”כ מיקי לוי

הנדון: פיצול מהותי של פרקים מחוק ההסדרים

שלום רב,

אנו פונים אליך לקראת דיוני הכנסת ב”חוק ההסדרים”, בבקשה שתפעיל את סמכויותיך כדי לצמצם את מספר הרפורמות שיידונו במסגרתו. זאת, בכדי למנוע את פגיעה אפשרית בהליך הדמוקרטי ובאינטרס הציבורי עקב דיון נמהר ושטחי שיתחייב בהכרח מלוחות הזמנים לאישור תקציב המדינה.

חוק ההסדרים הנוכחי חריג בהיקפו ביחס לנהוג בשנים האחרונות, והוא כולל הצעות חקיקה שאין להן קשר ישיר לתקציב המדינה עצמו. כיו”ר הכנסת, מוטלת עליך החובה לרסן את כוחו הריכוזי של משרד האוצר, המבקש לנצל את הליך החקיקה המזורז כדי לאשר ללא דיון מעמיק שינויים מבניים מורכבים, בכמה מהנושאים הרגישים ביותר בחברה הישראלית, שהשלכותיהם נמשכות הרחק מעבר לסוגיית התקציב. בפרט, יש להוציא מדיוני התקציב וחוק ההסדרים את חמש הרפורמות שלהלן, ולדון בהן בנפרד וללא כפיפות ללוחות הזמנים של אישור התקציב:

תכנית לאומית לשיפור הרגולציה: הרפורמה המוצעת בחוק ההסדרים קובעת את הקמתה של רשות-על לרגולציה שתישלט על ידי משרדי רה”מ, האוצר והמשפטים, ואשר תחזיק בסמכויות שלטוניות נרחבות. ראשית, לא מדובר ברפורמה תקציבית, אלא ממשלית וחוקתית, ואין כל הצדקה מהותית לכרוך אותה יחד עם אישור תקציב המדינה. שנית, מדובר במהלך שעלול לשנות באופן מהותי לא רק את סדרי העבודה של הרשות המבצעת, אלא את מבנה השלטון ממש, היות שקיים חשש שהוא ירוקן מתוכן את סמכויות הרגולציה של שאר משרדי הממשלה. לכן, מעבר לשאלות על יתרונותיה וחסרונותיה של ההצעה, ויש למכביר מאלו ואלו, היא דורשת דיון מעמיק ומקיף, פרלמנטרית וציבורית, שאינו מתאפשר בלוחות הזמנים של אישור התקציב.
דחיית גיל הפרישה והזכאות לקצבת זקנה מותנית הכנסה: הניסיון לאשר בהליך מזורז מתווה שהכנסת מסרבת לאשר כבר למעלה מעשור פסול מיסודו. זאת, במיוחד לאור העובדה שאנו נמצאים עדיין בעיצומו של משבר הקורונה שפגע באופן קשה ולא פרופורציונלי בנשים עובדות, ושמלוא השלכותיו על קבוצת הנשים שיושפעו מהמהלך בטווח הקרוב והבינוני אינן ידועות. על מנת להציע צעדים אפקטיביים שיגנו מפני פגיעה נרחבת בנשים מוחלשות, יש לדרוש ממשרד האוצר ומהמוסד לביטוח לאומי להציג לחברי/ות הכנסת נתונים מלאים ככל הניתן על מצבן של הנשים העומדות בפני פרישה – כתנאי מוקדם לדיון בנושא. נסיבות אלה מחייבות דיון מעמיק שלא יכול ולא ראוי שיתקיים במסגרת סד הזמנים שמכתיב חוק ההסדרים. בנוסף, היות שמדובר ממילא במתווה הדרגתי שהשפעותיו התקציביות בשנה הראשונה מצומצמות ביחס להשלכותיו ארוכות הטווח, אין דחיפות של ממש באישורו דווקא במסגרת חוק ההסדרים והמחיר של אישור נמהר עלול להיות גבוה יותר מהמחיר של דחיית הדיון בנושא בחודשיים או שלושה נוספים.

ככל שלא תתקבל עמדתנו ויוחלט להשאיר את הסעיף בחוק ההסדרים, על מנת לאפשר שיח רציני מזה שיתקיים אם יידון בוועדת כספים – נבקש שיפוצל הדיון לוועדת העבודה והרווחה, שהיא הוועדה הנכונה לדון בו – הן ברמה המהותית והן משום שוועדה זו תוכל להקדיש לדיון זמן רב יותר מוועדת הכספים, שתידרש לדון בהצעת התקציב עצמה וברפורמות נוספות בחוק ההסדרים.

תכנית להגברת התחרות בחקלאות:. הרפורמה המקיפה המובאת בחוק ההסדרים מהווה שינוי מן היסוד ביחס המדינה למגזר החקלאי ועל אף החשיבות בהוזלת מחיר התוצרת החקלאית, עלולות להיות לה השלכות בלתי הפיכות על היכולת של המשק הישראלי לספק את תצרוכת המזון שלו בעת משבר, על עתיד השטחים הפתוחים ועל פרנסתם של החקלאים. נושא כה אקוטי לחברה הישראלית חורג בהרבה מכל סוגיה תקציבית. יש לתת למחוקק את הזמן הדרוש לו על מנת לבחון את פרטיה של רפורמה כה משמעותית, וכן לאפשר לחקלאים עצמם לקחת חלק בעיצוב הרפורמה.
עידוד התחדשות עירונית: במסגרת חוק ההסדרים מוצע לבטל את הקרן להתחדשות עירונית ולהעביר את הכספים שהצטברו בה לטובת מימון הסכמי מסגרת להתחדשות עירונית בערים הגדולות. הקרן יועדה להוות את מקור המימון המרכזי לחיזוק מבנים ובניית ממ”דים בפריפריה הגאוגרפית ובדיור הציבורי, אך ההצעה לא רק שאינה מבהירה כהלכה מהן ההשלכות של מהלך שכזה, היא גם אינה מספקת מקור מימון חלופי. משכך, גם אם המהלך כשלעצמו הינו חיובי, השלכותיו הדרמטיות מחייבות דיון פרלמנטרי ממוקד ומסודר.
ייעול מנגנון הבטחת היציבות בתשואות קרנות הפנסיה (אג”ח מיועדות): במסגרת חוק ההסדרים מוצע להפסיק את הנפקת האג”ח המיועדות, המשמשות מאז קום המדינה כמנגנון להבטחת תשואה מינימאלית על החסכונות הפנסיוניים, ולהמירו במנגנון הבטחת תשואה חלופי.  על פניו, בכוחו של המתווה המוצע להיטיב את מצב החוסכות והחוסכים ולהקטין בעתיד את העלויות התקציביות של הבטחת התשואה. עם זאת, קיים חשש שביטול המנגנון הקיים יחליש את המחויבות החוקית של המדינה להבטחת התשואה, וייאפשר לצמצם בקלות יחסית את היקף ההגנה המוענקת כיום לחוסכים. כמו כן, היות ומדובר ברפורמה המשנה את סדרי העולם במערכת הפנסיונית, מן הראוי להקדיש דיון מעמיק לחלופות נוספות ולבחון האם המתווה המוצע הוא הטוב ביותר מבין האפשרויות הקיימות. שינוי היסטורי בסדר גודל כזה מהווה הזדמנות לדיון רחב יותר על האופן שבו המדינה יכולה וצריכה להבטיח את הזכויות הפנסיוניות של אזרחיה – דיון שמטבע הדברים לא יכול להתקיים במסגרת לוחות הזמנים של דיוני התקציב.
בברכה,

רמי הוד , עו”ד ניצן כהנא,

מנכ”ל המרכז הרעיוני בקרן ברל כצנלסון מנהלת תחום ממשל בקרן ברל כצנלסון

עותקים:

ח”כ עידית סילמן – יו”ר הקואליציה

ח”כ בועז טופורובסקי – מ”מ יו”ר הקואליציה

עו”ד שגית אפק – יועמ”ש הכנסת