יישום חוק "העלאת קצבאות הנכות"

יישום חוק ” העלאת קצבאות הנכות”

1.8.2021

רקע

בשנת 2018 עבר בכנסת תיקון 200 לחוק הביטוח הלאומי, שקבע כי קצבאות הנכים יגדלו ב־4.34 מיליארד ש”ח בשלוש פעימות, כשהסכום הסופי של הקצבה לא יפחת מ-3700 ש”ח. הערכות שנשמעו אז דיברו על כך שבסופו של דבר היא תעמוד על כ-4,000 ש”ח. לפעימה הראשונה הוקצו 2.2 מיליארד ש”ח, שהעלו את קצבת הנכות ל־3,300 ש”ח לחודש.

מכיוון שתקציב המדינה לא עבר בשנתיים האחרונות, הקצבה לא הועלתה. במקומה ניתן מענק חד פעמי, שהגדיל את הקצבה ל-3500 ש”ח. בתקציב הקרוב אמורות לעבור הפעימות הנוספות, בסכום של 2.14 מיליארד ש”ח. הבעיה שנתגלעה היא שמאז שעבר החוק חלה עליה במספר מקבלי הקצבאות, והאוצר צופה שתהיה עליה נוספת, בגלל העליה בגובה הקצבה. מכיוון שכך, דורשים אנשי האוצר ש-530 מיליון ש”ח מתוך הסכום הכולל יועברו לעליה במספר מקבלי הקצבאות, ושהקצבה תעלה ל-3,700 ש”ח בלבד, סכום שגם עבורו צריך לגדול הסכום הכולל בכ-180 מיליון ש”ח נוספים.

ארגוני הנכים טוענים שמכיוון שהחוק עבר כבר בשנת 2018, ושהסיבה שהסכומים לא עודכנו עד עכשיו היא הבלאגן הפוליטי, החישוב צריך להיעשות לפי מספר מקבלי הקצבאות באותה שנה, ולכן הקצבאות צריכות לעלות בסכום גדול יותר, ולהיות מחושבת על פי ערכן בשנת 2019. בנוסף הם טוענים שהסכום שמייעד האוצר לגידול במספר מקבלי הקצבאות צריך להינתן עבור נושאים מתן שירותים מיוחדים לפגועי ראש ונפש, לנכים מונשמים או לנכים קשים.

בנוסף, דורשים ארגוני הנכים לוותר על הניסיון של משרד האוצר לבטל את ההטבה של אי תשלום מס הכנסה שניתנת לנכים. הצעה כזו הועלתה לפני מספר שבועות על ידי משרד האוצר, אך לא נמצאת כרגע בחוק ההסדרים.

מי צודק?

בנוסח החוק אין התייחסות מפורשת לנושא, ומקריאת דיוני הועדות נראה שהנושא לא הוסכם באופן ברור. יחד עם זאת, העובדה כי נקבע סכום מסגרת לחוק, וכי עמדת האוצר היא שחלק מהתקציב שהוקצה לו יעבור לצורך הגידול במקבלי הקצבאות היא חריגה ביותר, ויוצרת תקדים בעייתי מאוד. יש לציין כי כיום מספר מקבלי קצבאות הנכות בישראל נמוך ביחס ל-OECD/

מה אפשר לעשות?

לטעמנו יש לצדד בעמדתם של ארגוני הנכים, ולהשתמש בכל סכום המסגרת עבור קצבאות הנכים וצרכיהם. ככל שישנו צורך בסכום נוסף שיועבר לגידול במקבלי הקצבאות, הוא יגיע ממקורות חיצוניים ולא מסכום המסגרת שנקבע לחוק, ואמור להגיע למקבלי הקצבאות.

אביעד הומינר-רוזנבלום,

מנהל מדיניות וחוקר