הורים עובדים במשבר הקורונה | ממצאים מסקר הורים, סקירה משווה והמלצות מדיניות | יערה מן

במדינת ישראל חיים למעלה מ-3 מיליון הורים לילדים מתחת לגיל 18, כשני מיליון מתוכם הורים לילדים צעירים עד גיל 9. עוד לפני פרוץ משבר הקורונה, רבים מההורים הישראלים סבלו מעומס רגשי וכלכלי משמעותי, כתוצאה מריבוי שעות העבודה, עלויות המחייה הגבוהות ותהליכי שחיקת השכר המאפיינים את המשק. החודשים האחרונים הובילו להחמרה נוספת בעומסים הללו, עקב המצוקה הכלכלית המוגברת של משפחות רבות והקושי המועצם לשלב בין מחויבויות הבית למחויבויות העבודה במציאות של סגרים, בידודים וחוסר ודאות מתמשך. 

משבר הקורונה הביא לפגיעה כלכלית רחבת היקף, שהורגשה, ברמה כזו או אחרת, ברוב משקי הבית בישראל. מי שאיבדו את פרנסתם נמצאים כמובן במצב קשה במיוחד של מצוקה כלכלית ואי ודאות תעסוקתית, אך סגרי הקורונה הציבו גם את ההורים שהמשיכו לעבוד במציאות בלתי אפשרית. במסגרתה, הם נאלצו לבחור שוב ושוב בין שמירה על פרנסתם לבין הענקת תשומת הלב הנחוצה לילדיהם בתקופה שבה הם היו זקוקים לה יותר מאי פעם. הורים המועסקים במשרות שהוגדרו כחיוניות למשק נאלצו לדאוג בעצמם למסגרות לילדים, בתנאים של היצע נמוך שממילא אינו תואם בהכרח את צרכיהם ובמקרים רבים נדרשו לשלם פעמיים – גם עבור המסגרות הסגורות וגם עבור המסגרות החלופיות שנפתחו במיוחד כדי לתת מענה לילדי עובדים חיוניים. 

בדוח שלפניכם נציג ממצאים מסקר חדש שבוצע במהלך חודש נובמבר 2020 בקרב כ-600 הורים לילדים עד גיל 18, לצד סקירה השוואתית של צעדי מדיניות הננקטים במדינות שונות במטרה לסייע להורים לצלוח את תקופת המשבר. מהדברים עולה תמונה קשה של הפקרת ציבור ההורים בישראל, שנדרשו ונדרשים עדיין להתמודד לבדם עם המשמעויות הכלכליות, הרגשיות והחינוכיות של סגירת מערכת החינוך ומסגרות הגיל הרך – הן במהלך הסגרים הכלליים והן במקרים של סגירות נקודתיות עקב חשיפה לחולים מאומתים במסגרות. 

הדוח חושף את העלויות הכלכליות בהן נשאו ההורים במהלך שני סגרי הקורונה, ובכך הוא מאפשר להעריך את העלות של כל סגירה עתידית נוספת. בתוך כך, הוא עומד על הסוגיות העיקריות להן יש לתת מענה עכשיו ובעתיד ומציג המלצות מדיניות קונקרטיות אותן יש לאמץ בחודשים הקרובים כדי למנוע פגיעה משמעותית נוספת. ההמלצות מבוססות על ממצאי הסקר, על דוגמאות מהעולם ועל תובנות מחקריות חדשות.