ביטול מתווה החל"ת למובטלים מתחת לגיל 45

ביטול מתווה החל”ת למובטלים מתחת לגיל 45  | 11.9.2021

רקע

בחודש יוני 2021 הוחלט על ביטול מדיניות החל”ת המיוחדת לתקופת הקורונה למובטלים מתחת לגיל 45, מתוך רצון לעודדם לשוב לעבוד. מהנתונים שהתפרסמו עד כה, נראה כי ההצלחה של המדיניות הזו חלקית ביותר. ישנה ירידה במספר המובטלים מאז שדמי האבטלה בוטלו בחודש יולי, אך כפי שניתן לראות בגרף, מדובר בירידה קלה יחסית, שממשיכה מגמת ירידה רצופה החל ממרץ 2021 שאיננה קשורה לביטול החל”ת. בחציון הראשון של חודש אוגוסט אף נרשמה עליה של 8% (!) בשיעור המובטלים, שאמנם לא איפסה את הירידה משיעור המובטלים לפני ביטול החל”ת, אבל צימצה אותה משמעותית. בין המובטלים בולטים  ערבים, חרדים, וחסרי השכלה טכנית ודיגיטלית. כ-150 אלף איש מתחת לגיל 45 אינם עובדים כרגע ואינם מקבלים דמי אבטלה.

מה אפשר לעשות?

המצב בו אנחנו נמצאים עכשיו הוא תקדימי, וקשה לדעת מה יהיו ההשפעות של צעדי שונים בהם תנקוט הממשלה על המשק ועל המובטלים. כך, ייתכן שהעלייה במספר המובטלים בחציון הראשון של אוגוסט נובעת מתקופת החגים ותתמתן לאחריה, וייתכן שהמצב הפוך לחלוטין, ולאחר החגים, בהם הצריכה מתגברת, תגדל האבטלה עוד יותר. לכן ראוי לנקוט בצעדים זהירים, שיעודדו תעסוקה, אך לא יפקירו את אזרחי ישראל.

• הכשרות מקצועיות ומתן דמי קיום למשתתפים

לפי תקדימים מהעולם, ועל פי סקירת הכלכלנית הראשית באוצר “אחת התופעות שנוצרו במשברים שונים, היא פער בין המשרות הפנויות בשוק, לבין הכישורים הנדרשים כדי לאייש את המשרות האלה”. בשל סיבות לא ענייניות, הממשלה הקודמת כשלה בניצול ההזדמנות שנקרתה לפתחה בתקופת השתוללות המגיפה, בביצוע נרחב של הכשרות מקצועיות למובטלים הרבים בתקופה הקורונה ובשדרוג יכולותיהם המקצועיות. ניתן לתקן באופן חלקי את הכשל, ולפתוח ללא דיחוי במבצע נרחב של הכשרות מקצועיות, שישדרגו את יכולותיהם המקצועיות של המובטלים, ויקלו עליהם לאייש את המשרות הפנויות. בדומה למודל המוצע במתווה להעלאת גיל הפרישה, יש לתת למשתתפים כ-2,500 ₪ דמי קיום, שיתמרצו אותם להשתתף בהכשרות, ויקלו עליהם את ההתמודדות עם תקופת האבטלה. בכך נרוויח רווח משולש – תמיכה באזרחים בטווח הקצר, תמרוץ החזרה לעבודה בטווח הקצר והבינוני, והגדלת הפריון והצמיחה בטווח הארוך.

1. קצבת ביניים זמנית

על פי תחזיות ה-OECD, שיעור האבטלה בישראל יחזור למצב בו היה לפני תקופת הקורונה רק ב-2025, אחרון מבין מדינות הארגון. מכיוון שכך, ביטול דמי האבטלה עלול להוביל מובטלים רבים להזדקק לקצבת הבטחת הכנסה. את ניצני התופעה ניתן לראות כבר עכשיו, כאשר מספר דורשי הבטחת הכנסה קפץ מ-3,800 במאי 2021, ל10,400 באוגוסט. על מנת למנוע מצד אחד התדרדרות של משפחות רבות לעוני בשל קבלת קצבת הבטחת ההכנסה הנמוכה במיוחד, ותמריץ שלילי להשתתפות בשוק העבודה מהצד השני, העלה שירות התעסוקה הצעה ליצור קצבת ביניים חדשה, שתהיה נמוכה מדמי האבטלה אך גבוהה מהבטחת ההכנסה, ותותנה בזמן או בשיעור האבטלה הזמני, ותיתן מענה זמני לאותם מובטלים.

מה הלאה?

• דיון מחודש בביטול דמי האבטלה לבני 45 ומעלה

באמצע אוקטובר הקרוב אמורה להסתיים זכאותם של מרבית בני ה-45 ומעלה לדמי אבטלה, בדומה למצבם של בני ה-45 ומטה היום. קצב ההתאוששות האיטי של שוק התעסוקה, עלול להותיר את רובם בלי עבודה ובלי דמי אבטלה.

יש לבחון מחדש את ההחלטה לבטל את תשלום דמי האבטלה לאותם בני 45 ומעלה, ולבחון את האפשרות לפרוס אותה שנית, אולי במתווה שפוחת הדרגתית בכל חודש, תוך התניה  בפתיחת מערך הכשרות מקצועיות או שינוי למודל חל”ת גמיש (המודל הגרמני).

• חל”ת גמיש (המודל הגרמני)

בניגוד לישראל, רוב מדינות המערב התמודדו עם משבר התעסוקה בתקופת הקורונה על ידי החלת מודל חל”ת גמיש, ולא על ידי הוצאה לחל”ת. המודל הוכיח עצמו במספר נמוך יותר של מובטלים. בישראל הוחל מודל דומה לפני מספר חודשים, והוא אף הוארך לאחרונה, אך מדובר במודל מסורבל ומורכב, ששונה מהמקובל בעולם. ישנן הצעות שונות שהוצעו בשנה וחצי האחרונות והותאמו לישראל, והן יכולות לתת מענה מיטבי למצבם של בני ה-45 ומעלה, ולמצבם של בני ה-45 ומטה, ואף להיות מאומצות כתכנית הרשמית של ישראל להתמודדות עם משברים עתידיים, כבר עתה, עוד לפני שהם התרחשו.

היתרון המרכזי של התכניות האלה הוא ביכולתן לאפשר לעובדים לעבוד במשרה חלקית, במקום להיות מפוטרים, ולקבל שכר הדומה ככל שניתן לשכרם לפני המשבר. בכך שהמודל אינו מנתק את הקשר בין המעסיק לעובד, הוא מגדיל את הסיכוי שהעובד לא יפלט משוק התעסוקה.

• טיפול בבעיות מבניות בחלקו התחתון של שוק התעסוקה הישראלי

שוק העבודה בישראל מאופיין בפערים גדולים במיוחד, ביחס למדינות אחרות במערב, בין שכרם של עובדים בעלי השכלה לשכרם עובדים חסרי השכלה. פערי שכר אלה מונעים מעובדים חסרי השכלה שעבדו בעבודות שאינן דורשות השכלה לשוב ולעבוד בעבודות אלה, למרות שדרושות שם עוד ידיים עובדות. על מדינת ישראל לעודד שיפור תנאים במשרות אלה על ידי הגדלת מס ההכנסה השלילי והפיכתו לאוטומטי, העלאת שכר המינימום, עידוד התאגדויות עובדים ועוד.

בברכה,

אביעד הומינר-רוזנבלום, 

מנהל מדיניות וחוקר